פסק-דין בתיק ת"ק 20179-12-11

בפני תביעה לתשלום סכום של 11,333 ש"ח,  שווי הנזק וההוצאות, להם גרם הנתבע על פי טענת התובע.

אין חולק כי ביום 3.6.11, בשעה 08:45 לערך, נהג אלברט זגורי, ברכבו של התובע, מסוג מונית, מכיוון צומת מסמייה דרומה , והתקרב  לצומת אחווה.  אין גם חולק כי באותו מועד הנתבע נהג אף הוא ברכבו לאותו כיוון. בה במידה,  אין חולק כי בין שני כלי הרכב ארעה תאונה.

 חילוקי  הדעות הם באשר לאופן קרות התאונה  ולאחראי לה.

לטענת אלברט זגורי, הגיע לצומת בנסיעה, בנתיב האמצעי, מבין שני נתיבים המיועדים לנסיעה ישר. בכיוון נסיעתו דלק ברמזור אור אדום ולכן האט. לפתע חש מכה מאחור ועצר מיד. עקב הכאב שחש לא יכול היה לצאת מהרכב . בשלב מסויים ניגש אליו נהג הרכב הפוגע ושאל אותו מה עושים . הוא לא ענה לו אלא התקשר למשטרה וביקש כי יפנו אותו לבי"ח, ואכן הגיע אמבולנס שפינה אותו . את המונית השאיר בצומת אולם לפני כן התקשר לתובע, והודיעו את שקרה.

בתגובתו לשוטר ובעדותו  בבית משפט העיד שהמכה הייתה מאחור אולם כשעימתו אותו בבית משפט, עם צילומי הנזקים, אישר האפשרות, שהפגיעה הייתה עם הדופן  השמאלית של רכב הנתבע ,  הגלגל  השמאלי קדמי , בדופן הימנית אחורית  של המונית.

מעדות התובע עולה כי אלברט הנהג הזעיקו למקום וכשהגיע , הנהג כבר לא היה שם אך נמצא הנתבע. כמו כן  מצא כי את רכבו שנגרר  לשול בעוד  הרכב של הנתבע נותר עומד באמצע הכביש.

לעדות הנתבע, בן לולו, הוא נסע כאמור בכיוון התובע, והבחין כי האור ברמזור אדום , לכן נסע לאט ולפתע חש "בום",  והתברר לו כי לא יכול להזיז הרכב שכן  הגלגל השמאלי קדמי מנוטרל  מאחר והתנתק מצירו. עלות התיקון הייתה 3,500 ש"ח אך לא תבע. אין לו ראיה לשווי הנזק. הוא בן 86  ורכבו משנת יצור 98'.

לעדותו, הוא נסע בנתיב הימני ולפתע הרכב של התובע, שבא מאחור,מצד שמאל,שבר הגה ונכנס בו. 

 שוטרים הגיעו למקום , הוא נלקח למשטרה ורישיונו נלקח ממנו .

הנתבע הכחיש טענת התובע כי אמר לו בטלפון שמוכן לשלם כדי להחזיר הרישיון .

לעדות בנו של הנתבע, הגיע למקום לאחר כ-10 דקות -רבע שעה . המונית הוזזה ורכב אביו עדיין עמד במקום עם גלגל שמאלי קדמי  שבור. הוא   דאג לפינוי אביו לבי"ח ואח"כ דאג שיגררו הרכב. בעת שנמצא במקום, הגיע התובע, אך נהג המונית לא היה במקום. התובע אמר לו שהרכב חדש ושהנהג עבד בנתב"ג כל הלילה, טענה המוכחשת על ידי התובע .

הנתבע המציא לביהמ"ש כל החומר שהשיג מחקירת המשטרה והעיד כי הוא עצמו היה שוטר ועבד בסיור.

מתקציר התיק עולה כי מדובר בתאונה קלה, התנגשות צד בצד.

גרסת הנתבע במשטרה הייתה שנסע לאט ולפתע חש מכה בצד השמאלי קדמי של הרכב ונשאר ברכב כעשרים דקות שכן היה בהלם,  וכשיצא מהדלת הימנית ראה מונית שנכנסה בו. אמבולנס פינה את נהג המונית, ובנו הגיע ופינה אותו.

גרסת  נהג המונית במשטרה הייתה כי חש מכה מאחור  ומיד עצר אך חש  סחרחורת והזמין משטרה ופונה לבי"ח.

כמו כן הוגשו צילומים מהם עולה שנגרם נזק לגלגל השמאלי קדמי ברכב הנתבע ופגיעה בדופן הימנית של המונית, לקראת החלק האחורי של הדופן, באזור הפגוש האחורי.

מדו"ח שוטרת התנועה, ויקטוריה ליפניק,  עולה כי הגיעה למקום  והבחינה בשני כלי הרכב  כ-20 מ' לפני הצומת . מד"א כבר היו במקום. היא ראתה שהגלגל השמאלי אחורי של הרכב הראשון היה מקביל לגלגל הקדמי ימני של הרכב השני והמרחק בין כלי הרכב כגודל אגרוף, כ-8 ס"מ. הרכב הראשון נשאר במקום בגלל פגיעה רצינית בגלגל הקדמי שמאלי ובהמשך נגרר, והרכב השני לא נפגע ולכן הוזז לשול. היא ערכה תרשים של המקום  ושל כלי הרכב, ממנו עולה כי בכיוון נסיעתם, מצויים 6 נתיבים, מתוכם שני השמאליים מיועדים לפנייה שמאלה, שלשה מיועדים לנסיעה ישר, ואחד לפנייה לימין.

אין חולק כי הם נסעו ישר: המונית בנתיב האמצעי והפולו בנתיב הימני , אולם מהתרשים של השוטרת עולה בברור כי המונית נותרה לאחר התאונה בנתיב נסיעתה בעוד הפולו נמצא בסטייה שמאלה לתוך הנתיב של המונית.

מסקנות: